שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' ברכה ואח'

פסק דין

בפני תביעת שיבוב שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 15.12.08 סמוך למחלף הראל.

במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היה התובעת מבטחת רכב מסוג הונדה סיויק מ.ר. 82-722-67 (להלן: "רכב התובעת").

הנתבע 1 היה במועדים הרלבנטיים הבעלים של רכב מ.ר. 54-958-57 (להלן: "רכב הנתבע"). הנתבעת 2 היא מבטחת רכב הנתבע.

מוסכם בין הצדדים כי ביום 15.12.08 אירעה התנגשות בין צדו השמאלי אחורי של רכב התובעת לבין רכב הנתבע.

המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות: גרסת התובעת היא כי כאשר רכב התובעת נסע בנתיב הימני סמוך למחלף הראל לכיוון ירושלים, סטה רכב הנתבע לכיוון נסיעתו ופגע בו בחלקו האחורי שמאלי.

גרסת הנתבעים לאופן התרחשות התאונה היא שונה. לגרסתם, רכב התובעת הגיח מדרך צדדית, התפרץ לנתיב הנסיעה בו נסע רכב הנתבע, מבלי לתת זכות קדימה, ועל כן אירעה התאונה.

דיון והכרעה

העידו בפני הנהגת ברכב התובעת, הגב' רינה יוסף (להלן: "נהגת התובעת") והנהג ברכב הנתבע, מר נפתלי ברכה (להלן: "נהג הנתבע").

נהגת התובעת העידה כי נסעה בנתיב הימני בכביש ירושלים תל-אביב, וזאת לאחר שהשתלבה בכביש לאחר שיצאה ממחלף הראל. לפתע שמעה חבטה ואז ראתה כי רכב הנתבע פגעה ברכבה בדלת השמאלית אחורית. נהגת התובעת העידה כי התאונה אירעה לאחר שעברה את נתיב השתלבות ממחלף הראל, השתלבה בנתיב הימני ונסעה בו כברת דרך אותה היה קשה לה להעריך.

נהג הנתבע, לעומת זאת, העיד כי נסע בנתיב הימני בכביש תל אביב - ירושלים ולפתע חש מכה. הנהג עצר את רכבו ואז ראה כי : "פגעתי לה בדלת האחורית פגיעה קטנה". לגרסתו, היה בנסיעה ישר ונהגת התובעת נסעה בנתיב ההשתלבות, אשר הסתיים, ניסתה להידחף לפני רכב הנתבע וכתוצאה מכך אירעה הפגיעה. עוד העיד נהג הנתבע כי הכביש היה עמוס מאוד וכלי הרכב נסעו אחד בצמוד לשני.

עדותה של נהגת התובעת היתה מהימנה עלי והתרשמתי באופן חיובי מאמינותה. איני מקבלת את טענת ב"כ הנתבעים לפיה עדותה בבית המשפט אינה עולה בקנה אחד עם ההודעה שמסרה לחברת הביטוח לאחר התאונה. בטופס ההודעה לחברת הביטוח כתבה נהגת התובעת כדלקמן:

"יצאתי מכיוון מעוז ציון אל מחלף הראל לנסיעה לירושלים. נסעתי בנתיב הימני כשלפתע משאית פגעה בי מאחורה ובדלת השמאלית אחורית."

העובדה שבעדותה בבית המשפט העידה כי נסעה כברת דרך לאחר ההשתלבות ממחלף הראל אינה סותרת את גרסתה בטופס ההודעה, בו ציינה כי יצאה מכיוון מחלף הראל. מדובר בציון כללי של מקום האירוע ואין בהודעה זו אמירה כי התאונה אירעה במהלך ההשתלבות. נהפוך הוא, בהמשך ההודעה לחברת הביטוח כותבת נהגת התובעת כי נסעה בנתיב הימני בכביש, גרסה העולה בקנה אחד עם עדותה בבית המשפט.

גם העובדה שנהגת התובעת לא היתה יכולה להעריך במדויק את כברת הדרך בה נסעה בנתיב הימני אינה פוגמת במהימנות עדותה. נהגת התובעת הבהירה כי קשה לה להעריך את המרחק בו נסעה בנתיב הימני בטרם אירעה התאונה, אך ציינה את משך הזמן בו נסעה בנתיב הימני לפני שאירעה התאונה.

לעומת זאת, עדותו של נהג הנתבע עוררה בי רושם פחות אמין וגרסתו באשר לאופן התרחשות התאונה אף אינה סבירה בעיני. נהג הנתבע העיד כי הכביש היה עמוס וכלי הרכב נסעו צמוד אחד לשני. בנסיבות אלה, גרסתו כי נהגת התובעת ניסתה להיכנס לפני רכב הנתבע נראית תמוהה, שכן לא היה כמעט מרווח בין רכב הנתבע לרכב שלפניו אליו היתה יכולה נהגת התובעת להיכנס.

זאת ועוד, גרסת נהגת התובעת לאופן התרחשות התאונה מתיישבת יותר עם מוקד הנזק מאשר גרסת נהג הנתבע. הפגיעה ברכב התובעת היתה בצידו השמאלי אחורי. אילו היתה גרסת נהג הנתבע נכונה והנהגת ברכב התובעת אכן סטתה שמאלה לכיוון נתיב נסיעתו, סביר להניח שהפגיעה ברכב התובעת היתה בצדו השמאלי קדמי ולא אחורי.

לאור האמור לעיל, אני מבכרת את גרסת התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה על פני גרסת הנתבעים וקובעת כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של נהג הנתבע. על כן, אני מקבלת את התביעה.

בעקבות התאונה פיצתה התובעת את מבוטחתה בסכום של 11,658 ₪. לפיכך, אני קובעת כי הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 11,658 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

כן יישאו הנתבעים, ביחד ולחוד, בהוצאות התובעת בסכום של 565 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסכום של 1,500 ₪ כולל מע"מ.